<h1>הרוקח סימן ר"י</h1>
<h2>דף מא.</h2>
ירושלמי בנדרים בפ' קונם יין נדר להתענות ופגעו בו ימים טובים ושבתות לוקה וא"צ התרת חכם. ימים הכתובים במגילת תענית מתענה חנוכה ופורים לא בטלו. בפ"ב דתענית (דף ט"ז) אין גוזרין בתחלה על הציבור בראשי חדשים וחנוכה ופורים ואם התחילו ג' ימים קודם אין מפסיקין והלכה מתענין ומשלימים, ירושלמי בנדרים פ' קונם יין בכל מתענין חוץ משבתות וימים טובים וראשי חדשים וחנוכה ופורים ובחולו של מועד מתענה ומשלים. בעירובין בשילהי פרק בכל מערבין (מ' ע"ב) בר בי רב דיתיב בתעניתא במעלי שבתא מהו להשלימה היינו יחידי' ופשיט מט"ב דהוי של ציבור ומסיק מתענה ומשלים ש"מ בין תענית ציבור בין תענית יחיד מתענה ומשלים יום הששי צריך להתענות עד חשיכה. ובסדר תענית ירושלמי יחיד שגזר על עצמו תענית ע"ש מתענה ומשלים ובשאלתות דרב אחאי פסק יחיד ומרובים מתענה ומשלים. וכן פסק ר"ח בסדר תעניות מתענה ומשלים בתוספתא דתענית בפ"ב אבא אסי בן דוסתאי או' משום דר"י הגלילי הרי שנשבע שיתענה בע"ש הוי שבועת שוא. ובשילהי מגילת תענית איתא נמי הכי. הרי זה שבועת שוא שמקצת ע"ש כשבת ומקצת עיו"ט כי"ט. ירושלמי בפ' קונם יין רבי אבא ציים כל ערובות ר"ה אוכל ושותה עד עמוד השחר.
